יוסף חיים נ' שגב מטבחים בע"מ

פסק דין

1.התובע עבד כנגר בנגריה בבעלות הנתבעת, במשך מספר חודשים.

התביעה שבפני הינה לתשלום שכרו האחרון, תמורת הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

2.הנתבעת טענה כי התובע אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת מאחר שהתפטר, עוד טענה כי בחודש ספטמבר עבד רק 53 שעות ועל כן אינו זכאי לסכום אותו הוא תובע. לא נטען דבר לגבי פדיון חופשה.

3.במעמד הדיון התובע הציג מסמך מהמוסד לביטוח לאומי לפיו הועסק בנתבעת מחודש פברואר 2009. מעבר לכך, לא הוצגו מסמכים נוספים הרלוונטיים לתביעה.

הנתבעת הציגה את כרטיסי הנוכחות של התובע, לרבות כרטיס נוכחות שלו לחודש ספטמבר 2009, ממנו עולה כי התובע התייצב לעבודה רק בשמונה ימים מתוך החודש, וביום העבודה האחרון – 13.9.09, עבד רק 45 דקות.

4.התובע לא הציג כל רישום או אסמכתא אחרת שיש בהם לתמוך בתביעתו לשכר של 15 ימים קלנדריים בחודש ספטמבר. לעומת זאת, אישר כי הוא זה שהחתים את כרטיסי הנוכחות שהנתבעת הציגה. מכאן, ועל יסוד כרטיס הנוכחות של הנתבעת לחודש ספטמבר 2009, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר עבודה של 1386 ₪, כפי הודאת הנתבעת (26 ₪ X 53.33 שעות).

בהקשר זה אציין כי לא מצאתי בחומר הראיות, לרבות בתלושי השכר של התובע או בסכומים שכל צד ציין כי שולמו לתובע במהלך עבודתו, תמיכה בטענה כי שכרו היה כ – 36 ₪ לשעה. על כן מתקבלת גרסת הנתבעת לגבי השכר השעתי – 26 ₪ לשעה.

5.התביעה לתמורת הודעה מוקדמת נדחית מאחר שאין כל ראיה חיצונית שתתמוך בגרסת מי מהצדדים. על כן לא ניתן לקבוע כי התובע הרים את הנטל להוכחת רכיב תביעה זה.

העובדה שהתובע עבד ביום העבודה האחרון רק 45 דקות – אותה הנתבעת הדגישה כתומכת בגרסתה שהתובע התפטר, אינה מעידה בהכרח שפוטר או התפטר.

6.התביעה לפדיון חופשה – הנטל להוכחת הזכאות או העדרה מוטל על המעביד. הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה. בנוסף, בתלושי השכר אין רישום של ניצול ימי חופשה. על כן התביעה מתקבלת, בכפוף לחישוב הבא:

התובע עבד מחודש פברואר ועד מחצית חודש ספטמבר 2009, היינו הוא זכאי ל – 8 ימי חופשה קלנדריים, שהם 6 ימי עבודה (על פי חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951, חלק יום לא יובא במנין ואין חולק כי התובע עבד חמישה ימים בשבוע).

הצדדים הסכימו לגבי אורך יום העבודה – 9 שעות ביום, ועל כן התובע זכאי לפדיון חופשה בסך – 1404 ₪ (= 6 ימי חופשהX 9 שעות עבודה ביום X 26 ש"ח לשעת עבודה).

7.סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.שכר חודש ספטמבר 2009 בסך 1,386 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.10.09 ועד התשלום בפועל.

אם סכום זה לא ישולם תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, ישא פיצויי הלנת שכר כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ב.פדיון חופשה בסך 1,404 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כחוק מיום 1.10.09 ועד התשלום בפועל.

ג.הוצאות התובע בסך 750 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק עד התשלום בפועל.

מובהר כי גובה ההוצאות נקבע בהתחשב בכך ששני הצדדים אינם מיוצגים, התביעה התקבלה רק בחלקה מצד אחד, ומצד שני – הסכומים שנפסקו הינם זכויות מגן של העובד והסכומים שאינם שנויים במחלוקת לא שולמו עד היום.

8.על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 15 ימים מקבלתו.